IFRS VS US GAAP מה ההבדלים

עובדים עם חברות US GAAP אבל אף פעם לא שמתם לב מה ההבדל בין הטיפול החשבונאי בין US GAAP ל IFRS? כמה זה משמעותי? ולמה דווקא שתי התקינות האלו? מדריך קצר להבדלים:

תקני חשבונאות IFRS (בינלאומי) רלוונטים לחברות ציבוריות בעולם, ולחברות ציבוריות בישראל אבל תקני חשבונאות US GAAP רלוונטים יותר לסטארט אפים, מדוע?

רוב הסטארט אפים מקימים חברות בארה"ב, כי שם השוק המועדף והגדול יותר, משם מגיעים משקיעים ובמקרה של הנפקה זה ככל הנראה יקרה בארה"ב. בארה"ב חברות ציבוריות מדווחות לפי תקני חשבונאות אמריקאים US GAAP כאשר לחברות זרות יש אפשרות לדווח על פי תקני IFRS על כן אנו רואים שימוש רב בתקינה זאת בחברות סטארט אפ בישראל.

מי אחראי על התקינה (יעזור לכם בחיפוש בגוגל לדעת מי אחראי על מה)

תקני חשבונאות US GAAP - מוסדר על ידי המוסד (FASB (Financial accounting standard board, אשר מפרסם תקני ASC accounting standard codification, ומדי פעם מפרסם עדכונים לתקנים ASU accounting standard update.

תקני חשבונאות - IFRS - מוסדר על ידי המוסד (IASB (International accounting standard board, אשר פרסם בעבר תקני IAS וכיום מפרסם תקני IFRS.

בגדול הטיפול החשבונאי יותר דומה בין שתי התקינות מאשר שונה ולכן מי שמדווח/מבקר חברות אשר פועלות לפי US GAAP לא בהכרח ידע להצביע על השוני בהינף יד.

לחפש את הסוגיות והפינות הקטנות

ובכל זאת הנה סיכום של כמה הבדלים בסיסיים:

1. הכרה בהכנסה:

על פי IFRS - יש מדיניות חשבונאית אשר אותה יש להשליך לסקטורים ותחומים שונים ככל שרלוונטי.

על פי US GAAP - יש הוראות ספציפיות לכל סקטור.

בשתי התקינות יצאו תקנים חדשים להכרה בהכנסה על פי מודל 5 שלבים: זיהוי חוזה, זיהוי מרכיבים, זיהוי מחיר, הקצאת מחיר לכל מרכיב, הכרה בהכנסה.

על מנת להכיר בהכנסה בספרים אחד הקריטריונים הינו היכולת לגביית הכסף מהלקוח Collectability. בשתי התקינות הצפי הזה מוגדר כ Probable אך מפורש שונה. רק לשם ההיגיון הסביר, קשה להאמין שלקוח בעל קשיי פירעון יקבל מוצר או שירות ולכן בשני המקרים ככל הנראה או שנכיר בהכנסה או שלא.

ובכל זאת:

על פי IFRS 15 - המושג Probable מוגדר כ More likely then not, כלומר מעל 50%.

על פי US GAAP ASC606 - המושג Probable מוגדר כ likely to occur, כלומר בין 75%-85%.

2. הפרשה בגין הפסד

במידה וישנו הסכם מכביד אשר יוצר הפסד לחברה יש להכיר מיד בהפרשה בגין הפסד צפוי.

על פי IFRS 15 - בהתאם לעקביות בטיפול בהחזר הפרשות בשאר התקנים, במידה והחברה כבר לא צופה את ההפסד, יש לבטל את ההפרשה עד לאיפוס.

על פי US GAAP ASC 606 - בהתאם לעקביות בטיפול בהחזר הפרשות בשאר התקנים, לא ניתן להחזיר הפסד שהוכר.

3. מלאי

על פי IFRS IAS 2 - לא ניתן להשתמש בשיטת LIFO

על פי US GAAP ASC 330 - אפשר להשתמש בשיטת LIFO

איפוס הפרשה לירידת ערך מלאי:

על פי IFRS IAS 2 - בהתאם לעקביות בטיפול בהחזר הפרשות בשאר התקנים, במידה והחברה כבר לא צופה ירידת ערך, יש לבטל את ההפרשה עד לאיפוס.

על פי US GAAP ASC 330-10-35-14 - בהתאם לעקביות בטיפול בהחזר הפרשות בשאר התקנים, לא ניתן להחזיר הפרשה שהוכרה.

4. היוון הוצאות מו"פ

על פי IFRS IAS 38 - במקרים מסוימים ניתן להוון הוצאות מו"פ לנכס.

על פי US GAAP ASC 985-20/340-4-/340-50 - רק מקרים ספציפיים של פיתוח תוכנה לשימוש עצמי, פיתוח תוכנה לצורך מכירה ועלויות יצירת סרט. לאחרונה חברות SAAS החלו לאמץ את הגישה של היוון עלויות מו"פ. לחברות הגדולות פעולה זאת יכולה להקטין הוצאות ולהציג רווחיות גבוהה יותר (אמרתם בישול ספרים?), כאשר לחברות קטנות זה יעלה בהרבה כאב ראש, בחינת ירידת ערך בכל תקופה ובגדול המון התעסקות.

5. תזרים מזומנים

סיווג אוברדראפט

על פי IFRS IAS 7 - כאשר לחברה יש משיכת יתר אשר מתהפכת באופן תדיר, יש לסווג אותה כחלק מהמזומנים ושווי מזומנים, השינוי בסעיף ירשם ביחד עם השינוי במזומנים.

על פי US GAAP ASC 230-10-45-14 - אוברדראפט בבנק אשר מייצג מתן אשראי של הבנק כאשר לחברה אין כסף, מסווג לפעילות מימון. כאשר לאוברדראפט יש אופי רישומי בלבד, כמו סעיף ספקים, ניתן להציג את השינוי בו בפעילות שוטפת.

6. מדיניות חשבונאית

על פי IFRS 10 - יש ליישם מדיניות חשבונאית אחידה בכל חברות הקבוצה

על פי US GAAP 810 - אין חובה ליישם את אותה המדיניות בכל חברות הקבוצה כל עוד פועלים במסגרת ה GAAP. לדוגמה בחברת האם בישראל פחת על מחשבים 33% לפי תקנות מס הכנסה ובחברת הבת בארה"ב לפי 20% כמקובל. כשנאחד את הפחת לצורך הדוח המאוחד, אין חובה לבצע התאמות.

7. החזר הוצאות בגין שיפורים במושכר שביצעה החברה

על פי IFRS - יש להכיר בכסף שהתקבל כמענק אשר יקטין את עלות הר"ק, ולהפחית אותו כנגד הקטנת הוצאות פחת (זוהי גם הגישה של מס הכנסה)

על פי US GAAP - יש להכיר במזומן שהתקבל כהתחייבות (הכנסה מראש) והפריסה של ההתחייבות תקטין את הוצאות השכירות.

אלו הבדלים שחוזרים על עצמם ברוב החברות וקל לשים לב אליהם, עם זאת יש עוד הרבה הבדלים ופינות ספציפיות. סיכום של הנקודות השכיחות שרשמתי מבוסס על חוזרים שמפרסמים מדי תקופה משרדי רו"ח. בגדול כל סוגיה ניתן לפתור היום על ידי חיפוש בתקינה הרלוונטית, אבל תמיד מומלץ להסתייע במחלקה המקצועית של משרדי רו"ח.

-נתקלתם בעוד סוגיות והבדלים בתקינה? תרשמו אותן כאן בתגובות ותעזרו לזולת-

מה דעתכם? השאירו הודעה